קריעת ים סוף לא נועדה רק להציל את בני ישראל מרודפיהם, אלא להביא לאובדן מוחלט של הכוח המצרי. המילה צריהם מכוונת למצרים שרדפו אחרי העם במטרה לפגוע בהם [אבן עזרא, מאירי]. ישנה אבחנה לשונית בין "אויב" רגיל לבין "צר"; הצר הוא מסוכן ואקטיבי יותר, שכן הוא יוצא להילחם ולהצר בפועל [מלבי"ם]. מי הים לא רק חסמו את דרכם של המצרים ומנעו מהם לתפוס את ישראל, אלא כיסו והטביעו אותם כליל [ביאור שטיינזלץ].
באשר למילים אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי כל צבא מצרים, כולל פרעה וחילו, הושמד לחלוטין בתוך הים ולא שרד ממנו איש. מנגד, ישנה גישה פרשנית המדייקת בלשון הפסוק ומוצאת בו רמז להישרדותו של אדם בודד. לפי פירוש זה, בעוד שמהצרים שרדפו לא נותר איש, הרי שמה"אויב" נשאר בדיוק אחד בחיים – הלוא הוא פרעה עצמו [אלשיך].