המעבר של בני ישראל מאמונה ושירת הודאה אל חוסר ביטחון התרחש במהירות, והם מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו ונסיו של ה'. כבר במרה, ימים ספורים לאחר קריעת ים סוף, או בעת תלונותיהם החוזרות על חוסר במזון ובמים, הם איבדו את ביטחונם בהשגחה. במקום להמתין בסבלנות ובתקווה, הם לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ ולא סמכו על תוכניתו של ה' לפתור את מצוקותיהם. קוצר רוח זה התבטא כשלא המתינו לראות כיצד ימתיק עבורם את המים, כשמיהרו לחטוא בעגל לפני שובו של משה, ואף כשסירבו לקבל את ההכוונה האלוהית שמנעה מהם בשר כדי לנסותם ולהכניע את תאוותיהם.
תהלים, פרק ק״ו, פסוק י״ג
מִ֭הֲרוּ שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו לֹא־חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.