השיא השלילי בהידרדרותם של בני ישראל היה כאשר וַיַּעַבְדוּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶם, כלומר פנו לעבוד את אלילי הגויים. כינוי גנאי זה נגזר מלשון עצבות, שכן האלילים מעציבים את עובדיהם אשר צועקים אליהם ואינם נענים. בעקבות מעשים אלו וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ, כאשר האלילים עצמם או הגויים שהסיתו לעבודתם הפכו למכשול עבורם. מכשול זה יצר מעגל הרסני, שכן כאשר בני ישראל חוו צרות הם השוו את מצבם לגויים שלא ניזוקו, הסיקו בטעות כי ההצלחה נובעת ממסירות רבה יותר לאלילים, ונדחפו להרבות בעבודה זרה בעצמם.
תהלים, פרק ק״ו, פסוק ל״ו
וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.