בני ישראל וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, הארץ הטובה והמובטחת, כאשר שלחו מרגלים, קיבלו את תלונותיהם וטענו כי היא ארץ רעה האוכלת את יושביה. מאיסה זו היוותה נקודת שבר ושיאו של תהליך מתמשך של חוסר הערכה למשה. חומרת החטא המרכזית היא שלֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ, כלומר סירבו לבטוח בהבטחת ה' כי הארץ טובה וביכולתם לכבוש אותה. חוסר אמונה זה בציווי האלוהי, או בדברי משה שהבטיח להם ארץ זבת חלב ודבש, הוא שהוביל אותם מלכתחילה לדרוש את המרגלים במקום לעלות ולהילחם ללא פחד.
תהלים, פרק ק״ו, פסוק כ״ד
וַֽ֭יִּמְאֲסוּ בְּאֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֑ה לֹא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ לִדְבָרֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.