מצב של חולי קשה גורם לאדם לאבד כל תיאבון, כך שכׇּל־אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם והם מואסים באכילה ודוחים אפילו את המאכלים האהובים עליהם ביותר. דחייה פיזית זו משקפת גם חולי רוחני, ומהווה מעין תענית כפויה על כך שבעבר לא שלטו בתאוותם וסירבו לקבל מזון רוחני שירפא אותם. חוסר היכולת לאכול נובע מכך שהנפש חשה באופן נסתר כי אין עוד תועלת במזון גשמי, שכן בעקבות חולשתם וַיַּגִּיעוּ עַד־שַׁעֲרֵי מָוֶת והם נתונים בסכנת חיים של ממש. ביטוי זה מדמה את הקבר שסגירת שעריו חוסמת את אור החיים, ובנקודת קיצון זו, כששום תרופה כבר אינה מועילה, החולים מבינים שנותר להם רק לזעוק אל ה'.
תהלים, פרק ק״ז, פסוק י״ח
כׇּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.