לאחר תקופה קשה של רעב ומחסור, ה' משפיע עליהם שפע והצלחה. המילה וַיְבָרְכֵם מתייחסת להצלחה הכלכלית ולריבוי הממון, ואילו המילים וַיִּרְבּוּ מְאֹד מתארות ריבוי טבעי של ילודה. ברכה זו חלה גם על החי, כך שוּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט מאחר שהחיות לא סבלו מעקרות או מהפלות, ומכך ברור שגם הנשים זכו לאותה הגנה ביולוגית. מעבר לכך, הבטחה זו מדגישה את ההשגחה המקיפה בסביבה מסוכנת ושורצת טורפים; הפסוק מבהיר כי הבהמות לא התמעטו כלל משיני חיות הרע, ובכך שולל את המחשבה שבני האדם ניצלו רק משום שהטורפים העדיפו לאכול את צאנם.
תהלים, פרק ק״ז, פסוק ל״ח
וַיְבָרְכֵ֣ם וַיִּרְבּ֣וּ מְאֹ֑ד וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם לֹ֣א יַמְעִֽיט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.