השגחת ה' הופכת מציאות של חוסר ומצוקה לשגשוג ולהתיישבות קבע. במילים וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים, מתבאר כיצד ה' לוקח אנשים שהיו רעבים עד כה ולא מצאו מקום לחיות בו, ומושיב אותם במדבר או בארץ ציה שהפכו כעת לפוריים [אבן עזרא, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. נראה כי המקום הפך לטוב וראוי למגורים במיוחד בעבור אותם רעבים שה' חפץ בהם, אשר התקבצו ובאו אליו ממקומות שונים [רד"ק]. לעומת הפירוש הפשטני, יש המזהים את אותם רעבים באופן ספציפי עם עם ישראל, כרמז לתקופת נדודיהם במדבר שבה חוו רעב ועינוי מאת ה' [אלשיך].
בעקבות ההתיישבות, וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב, כלומר אותם רעבים מייסדים ובונים את המקום כדי שיהפוך לעיר מיושבת שלא חסר בה דבר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הקמת העיר אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא תחילתו של תהליך התבססות רחב יותר הכולל גם עשייה חקלאית של זריעת שדות ונטיעת כרמים, אשר בסופו של דבר מוביל לברכה אלוהית של ריבוי עצום בנכסים, בבנים ובמקנה [מלבי"ם].