כאשר אסירים ושבויים משתחררים מכלאם באורח פלא, עליהם להביע את תודתם לה' ולפרסם את נס הצלתם ברבים.
עם צאתם מן השבי, הפדויים יוֹדוּ לה' על חַסְדּוֹ [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. הודאה זו אינה מסתכמת רק בהכרה בכך שה' הוציא אותם מחשכת בית הכלא [אלשיך], אלא מגלמת בתוכה חובה להודות שנית על נס ההצלה הספציפי והמורכב שכלל את שבירת דלתות הכלא [מלבי"ם].
בנוסף להודאה, הם יספרו את וְנִפְלְאוֹתָיו של ה' לִבְנֵי אָדָם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מטרת פרסום הנס ברבים היא חינוכית, כדי ששאר בני האדם ישמעו וילמדו מכך [אבן עזרא]. אותן "נפלאות" שראוי לספר עליהן הן הדרכים הפלאיות שבהן ה' סובב את שחרורם; אף על פי ששבויים מוחזקים לרוב במבצרים מוגנים היטב שאין כל דרך טבעית להימלט מהם, ה' התגבר על חוזק הדלתות והבריחים והוציאם לחופשי [רד"ק].