קרה לכם פעם שהייתם כל כך חולים, שאפילו המאכל האהוב עליכם ביותר לא עשה לכם שום חשק לאכול? כשאדם נמצא במחלה קשה, הגוף שלו לפעמים חלש כל כך שהוא פשוט דוחה את האוכל. המילים כׇּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם מתארות בדיוק את המצב הזה, שבו החולה מאבד לגמרי את התיאבון ולא מסוגל לטעום כלום. בגלל חוסר האכילה והמחלה, החולים נחלשים מאוד, עד למצב של וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. כלומר, הם נמצאים בסכנת חיים של ממש. בדיוק ברגע הקשה הזה, כשהם מרגישים ששום תרופה או רופא כבר לא יכולים לרפא אותם, הם מבינים שהדבר היחיד שנותר להם לעשות הוא לזעוק מכל הלב אל ה׳, כדי שיציל אותם.
תהלים, פרק ק״ז, פסוק י״ח
כׇּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.