חשבתם פעם איך זה מרגיש להפליג באונייה באמצע הים הגדול, רחוק מאוד מהיבשה? האנשים שמפליגים בים, כמו למשל אנשים שחוזרים לארץ שלהם ממרחק, צריכים להודות לה' על כך ששמר עליהם מכל הסכנות שיש במים העמוקים. התנ"ך קורא לאנשים האלה יוֹרְדֵי הַיָּם. למה בעצם אומרים שיורדים אל הים? הסיבה הפשוטה היא שהחוף תמיד קצת יותר גבוה מגובה המים. לכן, כשעוזבים את היבשה כדי להיכנס למים או לעלות על ספינה, פשוט הולכים בירידה.
על הספינה יש בדרך כלל שני סוגים של אנשים. יש את הנוסעים הרגילים, ויש את מי שנקראים עֹשֵׂי מְלָאכָה. אלו הם המלחים המקצועיים שעובדים באונייה. הם אלה שיודעים בדיוק איך להפעיל את המפרשים, למשוך בחבלים, לחתור במשוטים ולנווט את הספינה בבטחה למקום שאליו היא צריכה להגיע. גם כשהים פתאום סוער, המלחים האלה יודעים לשמור על רוגע ולהשתמש בידע שלהם כדי לייצב את האונייה ולהציל את כל מי שנמצא עליה.