תהלים, פרק ק״ז, פסוק ל״ז

Psalms 107:37Sefaria

וַיִּזְרְע֣וּ שָׂ֭דוֹת וַיִּטְּע֣וּ כְרָמִ֑ים וַ֝יַּעֲשׂ֗וּ פְּרִ֣י תְבוּאָֽה׃

יצא לכם פעם לשתול זרע באדמה יבשה לגמרי ולחכות שמשהו יצמח? בדרך כלל שום דבר לא קורה. אבל תארו לעצמכם מה קורה כשמגיעה ברכה מיוחדת מאת ה׳, ומדבר שומם וריק הופך פתאום למקום יישוב פורח ומלא חיים. השינוי הענק הזה, שבו האדמה היבשה משתנה מהקצה אל הקצה, הוא שכר טוב שאנשים מקבלים. במקום שארץ טובה תהפוך לאדמה יבשה, קורה בדיוק ההפך. בני האדם זורעים שדות, נוטעים כרמים של ענבים, וזוכים להצלחה עצומה. המילה וַיַּעֲשׂוּ מספרת לנו שהשדות והכרמים עצמם הם אלו שהניבו והצמיחו את היבול הנהדר. ומה בדיוק צמח שם? המילים פְּרִי תְבוּאָה מתארות לנו חלוקה ברורה: הכרמים עשו פרי מתוק, והשדות הצמיחו תבואה בשפע רב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ו
פסוק ל״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.