קרה לכם פעם שניצלתם מסכנה גדולה או שקרה לכם נס, והרגשתם שהלב שלכם פשוט מלא בהכרת תודה? כשניצלים ממצב קשה, התגובה הכי טבעית היא להגיד תודה, והתודה הזו בנויה משני שלבים. קודם כל, ברגע ההצלה, הניצולים יוֹדוּ לה' ישירות על חַסְדּוֹ, כלומר על הטובה והאהבה שהוא הראה להם.
אבל התודה לא נגמרת שם. אחרי שהם מגיעים למקום בטוח שבו חיים אנשים, יש להם תפקיד נוסף: לספר על נִפְלְאוֹתָיו לאחרים, כלומר לִבְנֵי אָדָם. כשהם מפרסמים את הנס ברבים, הם בעצם משתפים את כולם ועוזרים לעוד אנשים להאמין בה'.
שמתם לב שהפסוק משתמש במילים שונות? כלפי ה' המעשה נקרא חסד, וכלפי בני האדם הוא נקרא פלא. הסיבה לכך היא שבשביל ה' הגדול, לברוא עולמות או לשנות את הטבע כדי להציל אדם, זה בכלל לא קשה או דורש מאמץ מיוחד. בשבילו זה פשוט מעשה של חסד. אבל מנקודת המבט שלנו, בני האדם, המעשים האלה נראים כמו ניסים עצומים ופלאיים. החסד של ה' הוא חסד אמיתי וטהור. בניגוד למלך רגיל שעוזר לאנשים שלו כדי שהם ישרתו אותו בחזרה, ה' לא צריך מאיתנו שום דבר. כל הניסים והנפלאות שהוא עושה הם אך ורק לטובתנו.