לאחר עונשם של הרשעים, ה' מחולל מהפך לטובה עבור הצדיקים ומשנה את סדרי הטבע כדי להפוך מקום יבש למקור של חיים ושפע. הוא לוקח אֶרֶץ צִיָּה, שהיא אדמת שממה יבשה לחלוטין, והופך אותה לְמֹצָאֵי מָיִם נובעים, אשר משקים את המִדְבָּר כולו ונקווים בו למקום כינוס של לַאֲגַם־מַיִם. תכליתה של הפרחת השממה היא לאפשר לבני אדם להתיישב, לבנות ולזרוע, והיא מסמלת גם תהליך שבו ה' משקם יישוב חרב ומחזירו לקדמותו. ביטוי היסטורי לכך ניתן לראות בנס בארה של מרים, שמימיה נמשכו אל מחנות השבטים והצמיחו במדבר שדות וכרמים.
תהלים, פרק ק״ז, פסוק ל״ה
יָשֵׂ֣ם מִ֭דְבָּר לַאֲגַם־מַ֑יִם וְאֶ֥רֶץ צִ֝יָּ֗ה לְמֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.