התמודדות מול סכנות חיים חמורות ומיידיות, כדוגמת תעייה במדבר או סערה בים, מעוררת באדם תחינה עמוקה. בעת שבה בַּצַּר לָהֶם, והם נתונים בצרה קשה בדרכם, הם פונים אל ה'. מאחר שסכנת המוות כה קיצונית, היא דורשת קריאה גדולה וחזקה במיוחד, ולכן וַיִּצְעֲקוּ בקול עז. בתגובה לכך ה' נענה להם, ופעולת העזרה שלו עוצמתית ומשמעותית בהתאם לגודל הסכנה, וכך הוא מושיע ומשחרר אותם, ומִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם.
תהלים, פרק ק״ז, פסוק ו׳
וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.