המשורר זועק אל ה' שלא ימלא את התאוות והחשקים של אויביו, ומבקש אַל־תִּתֵּן יְהֹוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע. הוא ממשיך ומתפלל זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק, כלומר מבקש שה' יסכל את מחשבותיו הרעות של האויב ולא יוציא את מזימותיו מן הכוח אל הפועל. החשש הוא שאם הרשעים יצליחו בתוכניותיהם הם יָרוּמוּ סֶלָה, מתוך גאווה ירימו את ראשם לעד. מנגד, ניתן להבין מילים אלו כבקשה נוספת מאת ה', שהמזימות יישארו מרוממות ורחוקות מהרשעים, כך שלעולם לא יצליחו לממשן.
תהלים, פרק ק״מ, פסוק ט׳
אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הֹוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.