יצא לכם פעם לעמוד ליד אדם חשוב מאוד, אולי מנהיג גדול או מלך? סביר להניח שהרגשתם באותו רגע שני דברים שונים: מצד אחד הייתם מאוד שמחים ונרגשים מהזכות הגדולה, ומצד שני הייתם מלאים בכבוד ואפילו קצת רעדתם מהתרגשות. זה בדיוק הקשר המיוחד שאמור להיות לנו עם בורא עולם. אנחנו נקראים עִבְדוּ אֶת ה', כלומר להמליך אותו עלינו ולעשות את הרצון שלו בשמחה, ממש ההפך מאנשים שמנסים למרוד בו. את העבודה הזו אנחנו צריכים לעשות בְּיִרְאָה, מתוך כבוד גדול, ענווה וזהירות רבה שלא לעבור על דבריו, כי אנחנו מבינים שכל הכוח בעולם שייך רק לו. אבל הקשר הזה לא מסתכם רק בזהירות. מיד לאחר מכן נאמר לנו וְגִילוּ בִּרְעָדָה. מצד אחד לגיל ולשמוח, ומצד שני להיות ברעדה של כבוד. איך זה מסתדר יחד? הפירוש מסביר שגם ברגעים של שמחה גדולה והצלחה, אנחנו צריכים לזכור שה' הוא זה שנתן לנו הכל. ממש כמו שהיה כשקיבלנו את התורה בהר סיני, שם עמדנו בשמחה עצומה, אבל גם מתוך כובד ראש, התרגשות ורעד מול הגדולה של ה'.
תהלים, פרק ב׳, פסוק י״א
עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.