האדם המיוסר, שהגיע לקצה גבול היכולת לשאת סבל, מתחנן בפני ה' שיעצור את ייסוריו. הוא מבקש הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ, כלומר להרחיק ממנו את הפגעים לאחר שכבר קיבל את עונשו ואינו מסוגל לסבול יותר. את בקשתו הוא מנמק בטענה שאֲנִי כָלִיתִי והגעתי לאובדן כוחות מוחלט מִתִּגְרַת יָדְךָ, בין אם משמעות הדבר היא פחד מפני מכת ה' ובין אם מדובר במאבק ובמלחמה שה' מגרה עליו. זעקה זו לעצירת ההרס הפיזי נובעת מההבנה שייסורי הגוף פוגעים גם בנפש, ומונעים מהאדם להשיג את השלמות והייעוד שלשמם נברא.
תהלים, פרק ל״ט, פסוק י״א
הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.