מתוך הכרה בארעיות החיים, פונה האדם אל ה' בבקשת רחמים המתעצמת בשלבים, החל מהבקשה הרגילה שמעה תפילתי הנשמעת מרחוק, דרך זעקת הלב ושועתי האזינה המקרבת את ה', ועד לשלב העליון של הבכי. בשלב פנימי זה הוא מתחנן אל דמעתי אל תחרש, כלומר אל תשתוק ותתעלם, שכן אף אם שערי תפילה ננעלים, הדמעות תמיד מעוררות רחמים ומרפאות את הנפש. הבקשה נשענת על הפער שבין נצחיות ה' לבין קיומו הזמני של האדם, המעיד על עצמו כי גר אנכי עמך, עובר אורח שאין לו מעמד קבוע בעולם. גם כאשר הוא נדמה כתושב, הרי הוא עתיד לחלוף ככל אבותי שחייהם היו רצופים בנדודים, עובדה המשקפת גם את מאבקה של הנפש הרוחנית והאורחת מול כוחותיו של הגוף החומרי שהוא תושב הארץ.
תהלים, פרק ל״ט, פסוק י״ג
שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכׇל־אֲבוֹתָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.