תהלים, פרק מ״ט, פסוק ב׳

שמתם לב פעם שלפעמים המורה מדברת אל כל הכיתה ביחד ולפעמים היא פונה רק אליכם באופן אישי כדי להגיד משהו מיוחד? כותב המזמור רוצה ללמד אותנו מסר חשוב מאוד על כך שלפעמים אנשים רודפים יותר מדי אחרי כסף ורכוש. בגלל שהמסר הזה שייך לכל מי שה׳ נתן בו נשמת חיים, הוא קורא לכולם להקשיב בשתי דרכים שונות. קודם כל הוא אומר שִׁמְעוּ לכל העַמִּים, שזו קריאה חזקה וגדולה המכוונת למדינות ולאומות שלמות. לאחר מכן הוא מבקש הַאֲזִינוּ, שמשמעותו להטות את האוזן ולהקשיב בשקט ומקרוב. הפנייה האישית והקרובה הזו מופנית אל יוֹשְׁבֵי חָלֶד, שזהו כינוי לכל בני האדם החיים בעולם. התוכחה הזו מתאימה גם למדינות גדולות וגם לכל אדם ואדם בנפרד, כי כולם עלולים לטעות ולחשוב שהעושר הוא הדבר הכי חשוב, ולכן כולם ללא יוצא מן הכלל צריכים ללמוד את מוסר ההשכל הזה.