יצא לכם פעם לחשוב למה אנשים דואגים לפעמים כל כך מהעתיד, או מפחדים שלא יהיה להם מספיק כסף? המשורר שלנו שואל את עצמו לָמָּה אִירָא, כלומר למה בעצם אני צריך לפחד כל כך ממה שיקרה בִּימֵי רָע, שהם זמנים קשים של חוסר או של זקנה. הוא מבין שלא כדאי לבזבז את כל הכוחות רק כדי לרדוף אחרי עוד ועוד רכוש ולשכוח את הדרך של ה'. הדבר היחיד שבאמת צריך לחשוש ממנו הוא לא חוסר בכסף, אלא עֲוֹן עֲקֵבַי. המילה הזו מזכירה לנו את העקב שבתחתית כף הרגל. לפעמים אנחנו עושים טעויות קטנות ומזלזלים בהן, כאילו אנחנו פשוט "דורכים" עליהן עם העקב שלנו וממשיכים הלאה בחיים. אבל המשורר מזכיר לנו שאותן טעויות קטנות ששכחנו, עלולות בסופו של דבר להצטבר. לכן, במקום לדאוג יותר מדי מהעתיד ומעושר, כדאי פשוט לשים לב למעשים שלנו, אפילו לקטנים ביותר, ולהשתדל תמיד לעשות טוב.
תהלים, פרק מ״ט, פסוק ו׳
לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.