תארו לעצמכם אדם שאוסף המון אוצרות, כסף ורכוש, ובטוח שכל הדברים האלה יישארו שלו לנצח. לפעמים בני אדם באמת חושבים שההצלחות שלהם בעולם הזה ישמרו עליהם תמיד. המילה בִּיקָר מתארת את כל הכבוד, העושר והכסף שהאדם אוסף. אבל האמת היא שהדברים האלה זמניים מאוד. הצירוף בַּל יָלִין מסביר שהעושר לא נשאר איתנו בקביעות. ממש כמו שאורח בא לישון רק ללילה אחד ואז עוזב, כך גם כשאדם מסיים את חייו בעולם, הוא לא יכול לקחת איתו את הכסף והרכוש שלו.
כאשר אדם סומך רק על הכסף שלו ושוכח את הדברים החשובים באמת כמו יראת ה', הוא מאבד את מה שהופך אותו לאדם מיוחד. במצב כזה, הוא נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. המילים הללו מדגישות שמי שחי רק בשביל רכוש, הופך להיות דומה ממש לבעלי חיים. בדיוק כמו שחיות חיות את חייהן בעולם ובסוף מסיימות אותן, כך גם אדם שמוותר על החיבור לה' מאבד את היתרון האנושי והמיוחד שלו.