תהלים, פרק נ״ז, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם בצרה כל כך גדולה, עד שנדמה ששום דבר רגיל לא יכול לעזור?

דוד המלך הרגיש בדיוק כך כשהוא ברח משאול המלך. הוא היה יחיד מול רבים, והבין שרק ה׳ יכול להציל אותו. לכן הוא מבקש מה׳ יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי, כלומר שיישלח לו עזרה או מלאכים ישירות מהשמיים כדי להציל אותו.

דוד מתאר את האויב שרודף אחריו במילה שֹׁאֲפִי, כי הוא ממש משתוקק לתפוס אותו. דוד מבקש מה׳ שיעשה לאויב חֵרֵף, זאת אומרת שיעצור וישפיל אותו, אבל שימו לב לדבר מדהים: דוד מבקש שה׳ יעשה זאת בלי לפגוע בשאול ובלי להמית אותו.

המילה סֶלָה שמופיעה כאן היא כמו סימן של מנגינה שמסמן הפסקה, או מילה שמדגישה שזה באמת יקרה.

בסוף, דוד בטוח שיתקיים בו יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ. המילה חַסְדּוֹ מתארת את החסד והרחמים של ה׳ שבחר בדוד למלך ושומר עליו, והמילה וַאֲמִתּוֹ מבטיחה שה׳ יקיים את ההבטחה שלו באמת, יציל את דוד ויהפוך אותו למלך.