מתוך תחושת חפות מוחלטת מול רודפיו, המשורר מבקש מה' להתערב ולפעול בכעסו כנגד האויבים בקריאה קוּמָה יְהֹוָה בְּאַפֶּךָ. בקשת ההמשך, הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי, היא תחינה שה' יתרומם ויבלום את זעמם האכזרי וחסר הגבולות של רודפיו, תוך שהוא שופט את המשורר רק במידת הכעס המדויקת והראויה לחטאיו. בחלקו האחרון של הפסוק, וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ, המשורר מייחל שה' יתעורר אליו ויחיל עליו את משפט הצדק שגזר מראש. משפט זה מבטא את התקווה למימוש הגזירה האלוהית להעברת המלוכה לידיו, או לחלופין למתן כוח שיאפשר לו לבצע באויביו את הנקמה שה' הועיד להם.
תהלים, פרק ז׳, פסוק ז׳
ק֘וּמָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.