תהלים, פרק ז׳, פסוק ו׳

דוד נשבע שאם אכן חטא כפי שמאשימים אותו, הוא מקבל על עצמו עונש כבד לפיו יִרַדֹּף אוֹיֵב אחריו בעצמו ואף ישדל אחרים לרדוף את נַפְשִׁי כדי להורגו או להכשילו רוחנית. הוא מסכים שאם האויב יתפוס וְיַשֵּׂג אותו, הוא רשאי להורגו או להשפילו, וְיִרְמֹס לָאָרֶץ את חַיָּי בביזיון עמוק למשך כל ימיו. בנוסף, הוא מוכן שוּכְבוֹדִי, כלומר נפשו, כבודו האישי או מלכותו, לֶעָפָר יַשְׁכֵּן ויושפל לחלוטין. המילה סֶלָה משמשת כאישור והסכמה לעונש זה, או כסימן מוזיקלי המורה על הרמת הקול בנגינה.