תהלים, פרק ז׳, פסוק א׳

Psalms 7:1Sefaria

שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַֽיהֹוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃

פסוק פתיחה זה משמש ככותרת המזמור, ומציג את הרקע לשירה ולתפילה שנושא דוד לה׳ בעקבות התמודדותו עם דמות המכונה "כוש בן ימיני". המפרשים מציגים מגוון רחב של גישות להבנת מילות הפסוק, הנעות בין מונחים מוזיקליים לבין רמיזות היסטוריות נסתרות מחייו של דוד.

המילה שִׁגָּיוֹן זוכה לשני כיווני פירוש עיקריים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במונח מוזיקלי, המציין סוג מסוים של ניגון, כלי זמר או פיוט נעים [רד"ק, מאירי, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. ה[מאירי] מוסיף כי השם נגזר מלשון תענוג, המעיד על מתיקותו של השיר. מנגד, גישה אחרת קושרת את המילה לשורש ש.ג.ה, כלומר שגיאה וטעות [רש"י, מצודת ציון]. לפי קו חשיבה זה, המזמור הוא תפילה או וידוי של דוד על טעות שעשה. הפרשנים נחלקו מהי אותה שגיאה: יש אומרים שדוד התחרט על ששורר שירה על מפלתו של שאול המלך [תורה תמימה], יש המסבירים שהתחרט על כך שכרת את כנף מעילו של שאול במערה [רש"י, מצודת דוד, אלשיך], ויש המפרשים שדוד שגג כאשר ביקש מה׳ למסור אותו ביד אויב, וכעת הוא מתפלל לבטל זאת [רש"י].

הצירוף עַל דִּבְרֵי מוסבר על ידי רוב הפרשנים במשמעות של "בעבור" או "על אודות העניינים", כלומר המזמור נכתב בעקבות האירועים הרבים וההתנכלויות שחווה דוד [רד"ק, מאירי, מצודת ציון]. לעומת זאת, ה[אבן עזרא] רואה גם במילים אלו מונח מוזיקלי, המהווה מעין הוראת ביצוע המציינת את הלחן המוכר שעל פיו יש לשיר את הפיוט.

זהותו של כּוּשׁ בֶּן יְמִינִי עומדת במוקד מחלוקת פרשנית מרתקת. גישה אחת גורסת כי מדובר באדם ממשי משבט בנימין ששמו היה כוש, אשר רדף את דוד, נלחם בו או הוציא עליו דיבה רעה [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. ה[אבן עזרא] דוחה בתוקף את האפשרות שמדובר בכינוי לשאול המלך, שכן לא ייתכן שדוד יתבטא במזמור בצורה כה קשה ופוגענית כלפי משיח ה׳.

אולם, הגישה המרכזית והנפוצה ביותר בקרב הפרשנים היא שאכן מדובר בכינוי סתרים לשאול המלך, שהיה מבני שבט בנימין [תורה תמימה, רש"י, רד"ק, אלשיך, מצודת דוד, מאירי]. הסיבה שדוד הסתיר את שמו המפורש של שאול והשתמש בכינוי, נובעת מהאיסור לקלל מלך או לדבר בגנותו [רד"ק, מאירי]. הפרשנים מציעים מספר טעמים לבחירה בכינוי זה: יש המסבירים ששאול היה יפה תואר, בדומה לשימוש במילה "כושית" כביטוי לאישה יפה [רד"ק, מאירי]; אחרים דורשים שכפי שצבע עורו של הכושי הוא משונה וניכר לעין, כך גם מעשיו של שאול היו משונים וייחודיים [תורה תמימה, רש"י, מצודת דוד]; ופירוש נוסף מסביר שכפי שהכושי אינו יכול להפוך ולשנות את צבע עורו, כך שאול היה עקשן ולא היה מסוגל לשנות את שנאתו העמוקה כלפי דוד [רד"ק, אלשיך, מאירי].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ו׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.