המשורר משליך את משענו וביטחונו עַל־אֱלֹהִים, כדי שיהיה מָגִנִּי ויעניק לו מחסה בדומה ללוחם הנשען על מגינו, ולכן הוא נמנע מלצאת למלחמה בעצמו. ביטחון זה נשען על ההכרה כי ה' הוא מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב, המציל את מי שכוונותיו טהורות. מכיוון שה' בוחן את הלבבות, הוא יודע נאמנה שמצפונו של המשורר נקי ונטול צביעות. יתרה מזאת, גם אם יימצא במשורר עוון חיצוני, ה' שופט את ישרות לבו בהשוואה למעשיהם של הרשעים.
תהלים, פרק ז׳, פסוק י״א
מָגִנִּ֥י עַל־אֱלֹהִ֑ים מ֝וֹשִׁ֗יעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.