תהלים, פרק ע״ד, פסוק כ׳

קרה לכם פעם שהזכרתם למישהו הבטחה חשובה שהוא הבטיח לכם מזמן, בדיוק כשהייתם צריכים עזרה? כשעם ישראל נמצא בגלות וקשה לו, הוא פונה אל ה' בתפילה ומבקש ממנו לזכור את ההבטחה הישנה. העם מבקש מה' להביט לַבְּרִית. הכוונה היא לא לסתם ברית, אלא להסכם המיוחד והמוכר שה' עשה עם האבות שלנו, שבו הוא הבטיח לגאול אותנו גם כשנהיה בצרה. העם מסביר למה הוא כל כך זקוק לעזרה עכשיו, ומתאר שהעולם התמלא במַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ. המילים האלו מתארות את ארצות הגלות כמו מקום חשוך ואפל שקשה לחיות בו. אותם מקומות חשוכים התמלאו בנְאוֹת חָמָס. המילה נְאוֹת פירושה מקומות מגורים, והכוונה היא שהמקומות האלה הפכו למשכנות של אנשים שלוקחים דברים שלא שלהם ומתנהגים בצורה לא טובה. לכן, הבקשה מה' היא כפולה: אנא, הבט אל ההבטחה שהבטחת לנו, וגם הבט אל המקומות החשוכים והקשים שאנחנו נמצאים בהם, ותביא לנו את הגאולה.