תארו לעצמכם שבניתם משהו יפהפה וחשוב מאוד, ופתאום מישהו בא והורס אותו. בטח הייתם קוראים מיד למישהו שיבוא לראות ולעזור, נכון? כך בדיוק מרגיש המשורר כשהוא רואה את בית המקדש לאחר שנהרס. מתוך כאב עצום, הוא זועק אל ה׳ ומבקש ממנו להתערב.
הוא אומר לה׳ הָרִימָה פְעָמֶיךָ, כלומר, בבקשה הרם את רגליך, הזדרז ובוא אלינו במהירות. המשורר מבקש שה׳ יגיע מהר אל המַשֻּׁאוֹת, שזהו החורבן הגדול והשממה שנשארו במקום. הוא רוצה שה׳ יראה בעצמו את כָּל הֵרַע אוֹיֵב, כלומר את כל הדברים הרעים שהאויבים עשו בתוך המקום הקדוש. זוהי קריאה מלאת צער, שבה המשורר מבקש מה׳ לא לעמוד מנגד, אלא לבוא, לראות את הכאב הגדול ולעזור.