תהלים, פרק פ׳, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שרציתם לדבר עם מישהו, אבל הוא היה כל כך כועס שהרגשתם שהוא פשוט לא מוכן להקשיב לכם? לפני המון שנים, בתקופה שבה שלטו היוונים, עם ישראל עבר תקופה קשה מאוד של גלות וצרות. מתוך הכאב שלהם, הם זעקו אל ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת. השם הזה מתאר את ה' בתור המנהיג של צבאות המלאכים בשמיים. העם שאל מתוך עצב: האם ה' בחר להנהיג רק את המלאכים למעלה ועזב אותנו? הם שאלו את ה' עד מתי הוא יכעס עליהם. המילה עָשַׁנְתָּ מגיעה מהמילה עשן. כשאדם כועס מאוד, זה כאילו הלב שלו רותח ויש תחושה שעולה עשן של כעס. העם הרגיש שהכעס הזה מופנה אל בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ. למרות שהם המשיכו להתפלל ולבקש עזרה, הם הרגישו שה' מסרב להקשיב להם, כאילו הוא שם ענן גדול של עשן שמסתיר וחוסם את התפילות מלהגיע אליו. אבל דווקא מתוך ההסתרה הזאת אפשר למצוא קצת נחמה. אם ה' היה עוזב את עם ישראל לגמרי, הוא היה פשוט מתעלם מהם לחלוטין. העובדה שה' פועל וחוסם את התפילה בענן, מראה שעדיין אכפת לו ושיש בינו לבין העם קשר חזק ומיוחד.