תהלים, פרק פ״ח, פסוק י״ז

קרה לכם פעם שמשהו ממש הפחיד אתכם רק בגלל שהוא עבר קרוב אליכם, אפילו שהוא בכלל לא פגע בכם? האדם שמתואר כאן מרגיש תחושה דומה של עומס ופחד בגלל צרות רבות. הוא מרגיש את הכעס של ה׳, שנקרא חֲרוֹנֶיךָ, ויחד איתו גם פחדים גדולים וחרדה שנקראים בִּעוּתֶיךָ. כשהוא אומר עָלַי עָבְרוּ, הוא מתכוון שהצרות האלה אפילו לא פגעו בו ישירות, אלא רק חלפו מעליו. אבל למרות זאת, עצם הפחד מהצרות שעברו כל כך קרוב אליו הספיק כדי לגרום לו להרגיש חלש וגמור. כדי לתאר עד כמה ההרגשה הזו קשה, הוא משתמש במילה צִמְּתֻתוּנִי, שפירושה כריתה וניתוק. אם תסתכלו היטב על המילה, תראו שהאות תיו מופיעה בה פעמיים. הכפלת האות הזו לא קורית סתם, היא נועדה להדגיש ולהעצים את חומרת המצב, ולהראות עד כמה הפחדים האלה היו חזקים וקשים.