חשבתם פעם מתי הזמן הכי מתאים להגיד תודה? המשורר שלנו מרגיש ייאוש עמוק. הוא נמצא בצרה כל כך קשה, עד שהוא חושש שחייו עומדים להסתיים. מתוך הכאב הזה הוא פונה אל ה' בתחינה ומבקש ממנו לעשות לו נס ולרפא אותו עכשיו, בעודו בחיים.
הוא שואל את ה' הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא, כלומר, האם תחכה עם הנסים והנפלאות שהבטחת עד שאנשים מסיימים את חייהם? הרי אז הגוף כבר לא מרגיש דבר. המשורר משתמש במילה רְפָאִים כדי לתאר את מי שכבר הלך לעולמו. המילה הזו מגיעה מהמילה רפיון וחולשה, כי לא נשאר בהם כוח. לכן הוא ממשיך ושואל אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ, האם מי שכבר נקבר וגופו חלש יכול לפתע לקום ולהודות לה'?
המשורר בעצם מסביר לה' שהזמן הנכון לנסים ולהודיה הוא עכשיו, בעולם החיים, ולכן הוא מבקש שה' יציל אותו מיד כדי שיוכל להמשיך להודות לו על כל הטוב.