בניגוד לדרך הטבע שבה החיוניות דועכת עם השנים, הצדיקים ולומדי התורה עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, כלומר ימשיכו לצמוח ולהוציא פרי ותנובה גם לעת זקנה. הם יִהְיוּ דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים, שמנים ומלאים השומרים על לחות ורטיבות כבימי בחרותם, שכן עצם עבודת ה' מעניקה להם מרץ. בעוד שעיסוק בענייני העולם מותיר את האדם חסר אונים לעת חולי, לימוד התורה מעניק תקווה ומבטיח כוח במישור הגופני והרוחני כאחד. הבטחה זו עתידה להתממש בימות המשיח כאשר הזקנה תתהפך לנעורים, והיא אינה נעצרת גם לאחר המוות, שכן כאשר לומדים את חידושיהם של הצדיקים שפתותיהם דובבות בקבר וזכותם נותרת לעד.
תהלים, פרק צ״ב, פסוק ט״ו
ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְֽרַעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.