עמי העולם נקראים להעניק לה' את ההלל הראוי לו ולרומם אותו, כפי שנאמר הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ. דרישה זו קוראת להם לחדול מלקרוא לאליליהם בשם אלוהים ולהכיר בבלעדיותו, ויש אף המזהים את המושג כְּבוֹד שְׁמוֹ באופן מוחשי עם ארון הברית. ההכרה המילולית מושלמת על ידי כבוד מעשי, ולכן הם מצטווים שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו, כלומר לשאת קורבן על הכתף ולהביאו אל חצרות בית המקדש כדי לעבוד את ה' שם. מנגד, יש המסבירים כי המילה שְׂאוּ אינה מציינת נתינה אלא קבלה, שכן עצם הרשות להיכנס למקדש היא מתנה מאת ה', ויש הסוברים שהמנחה שאותה יביאו אומות העולם בימות המשיח תהיה עם ישראל עצמו.
תהלים, פרק צ״ו, פסוק ח׳
הָב֣וּ לַ֭יהֹוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂאֽוּ־מִ֝נְחָ֗ה וּבֹ֥אוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.