בימים שיבואו, האנושות כולה עתידה להכיר בשלטונו המוחלט של ה' בעולם. ההכרה הזו לא תישאר בגדר אמונה מופשטת, אלא תשפיע באופן ישיר על יציבותו הפיזית והמוסרית של היקום, ותביא לעידן של שלום עולמי ומשפט צדק.
הקריאה אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ מתייחסת לעתיד לבוא [רש"י]. הפרשנים חלוקים בשאלה מי משמיע קריאה זו: יש הסבורים כי אלו אומות העולם שיבואו להביא מנחה לבית המקדש, ובהמשך ישובו לארצותיהם ויכריזו זאת [רד"ק, אבן עזרא], ויש המפרשים כי האומות פשוט יאמרו זאת זו לזו [מצודת דוד, מאירי]. הכרזה זו מבטאת הודאה בכך שה' מנהיג את העולם בעצמו ואינו מוסר את השלטון לכוחות הטבע [מלבי"ם], וכן הכרה בהשגחתו לאחר שגאל את עמו מן הגלות בכבוד רב [רד"ק].
בעקבות גילוי המלכות, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. העולם, שלעתים נראה רעוע ובלתי יציב, יעמוד איתן, חוקי הטבע יישארו קבועים ומוסדות הארץ לא יתפוררו [אבן עזרא, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. יציבות זו אינה מתבטאת רק במישור הפיזי, אלא גם במישור החברתי והמדיני: העולם יזכה לשלווה, עמים לא יילחמו עוד זה בזה [רד"ק], ובני האדם ייזהרו מלחטוא איש באחיו, מה שיביא לשלום גדול בארץ [מאירי]. גישה ייחודית מציגה קריאה שונה של המילה אַף, ומפרשת אותה במשמעות של כעס; גם כאשר ה' יבוא לשפוט את העולם במידת הרוגז, הכעס לא יחריב את התבל, אלא אדרבה – יעמיד ויבסס אותה [אלשיך].
בסופו של דבר, ה' יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. בעוד שחלק מהפרשנים מסבירים כי המשפט ייעשה ביושר מוחלט תוך השמדת הרשעים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ], פרשנים אחרים מדגישים כי המילה בְּמֵישָׁרִים מרמזת דווקא על משפט שנעשה לפנים משורת הדין, מתוך מידת הרחמים והחסד ותוך התמקדות בזכויותיהם של הנידונים [רש"י, מצודת דוד, אלשיך]. דרך המשפט תתבטא בכך שה' ישתמש בחוקי הטבע הקבועים כדי לגמול או להעניש את בני האדם בהתאם למעשיהם, כך שהטבע עצמו יפעל בהסכמה עם ההשגחה האלוהית [מלבי"ם]. משפט זה אף יביא לזיכוך האומות, עד שידברו כולם בשפה ברורה וטהורה [רש"י].