הופעת גבורתו של ה' בעולם מלווה באור עצום ובאימה. כאשר הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, מאיר האור האלוהי את העולם באמצעות ברקים ממשיים, המייצגים את משפטיו של ה' אשר נגלים לעין כזהרורי חרב ממורטת, בדומה לאור השכינה שהאיר במעמד מתן תורה. בתגובה להתגלות זו, יושבי הָאָרֶץ חווים זעזוע עמוק; האנושות רָאֲתָה את האור וַתָּחֵל, כשהיא נתקפת בפחד, רעידה וכאב פתאומי הדומה לחבלי לידה. תכליתה של חרדה זו אינה ענישה בלבד, אלא התעוררות רוחנית שנועדה להביא את בני האדם לשוב אל ה' ולהתאחד בעבודתו.
תהלים, פרק צ״ז, פסוק ד׳
הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.