האהוב, המכונה דּוֹדִי, יורד אל מקום יפהפה ומלא ניחוחות כדי לרעות את צאנו ולקטוף פרחים, מתוך פנייה ישירה אל רעייתו. במובן המרכזי, הדוד הוא ה' היורד לְגַנּוֹ ומשרה את שכינתו בבית המקדש, באזור מזבח הקטורת המכונה לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם. גם בזמן הגלות ממשיך ה' לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, המסמלים את בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבהם הוא שמח במעשי עמו. הפעולה של וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים מתפרשת כאיסוף זכויותיהם של לומדי התורה כדי לשלם להם שכר, או כפטירתם העדינה של הצדיקים הנאספים אל ה' במטרה לעורר את העם לתשובה.
שיר השירים, פרק ו׳, פסוק ב׳
דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.