קשר הדדי, בלעדי ובלתי ניתן לניתוק מתקיים בין עם ישראל והנפש הפרטית לבין ה'. כאשר האדם עושה את הצעד הראשון, מתגבר על החומר ושב אל ה' באהבה ובמסירות, בבחינת אֲנִי לְדוֹדִי, התגובה האלוהית מיידית וה' מסייע ושורה עמו לעד, שהרי וְדוֹדִי לִי. דבקות זו משולה להָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, כדימוי למנהיג המנחה את צאנו במקום מרעה טוב או לאהוב המלקט פרחים כשי לאהובתו. ברובד הרוחני, שושנים אלו מסמלות את הצדיקים שה' שומר עליהם, וכן את מעשיו הטובים של האדם שה' מקבל ברצון כריח ניחוח ושומר כדי להעניק עליהם גמול.
שיר השירים, פרק ו׳, פסוק ג׳
אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.