שיר השירים, פרק ו׳, פסוק ז׳

יצא לכם להכיר אדם חכם מאוד, שבכלל לא מתגאה בחכמה שלו? התיאור המיוחד הזה מדבר בדיוק על אנשים כאלה. מצד אחד, מתוארת כאן אהובה יפה וצנועה. הפנים שלה נראים כפלח, כלומר כמו חתיכה עגולה ויפה של פרי שצבעה אדום מעורב בלבן. המילה רקתך מתארת את החלק של הפנים שנמצא ממש ליד העיניים. היופי הזה מציץ מבעד לצמתך, שזו רעלה המכסה את הפנים או קבוצת שיער שמסתירה אותם. למרות שהפנים קצת מוסתרים, זה רק הופך אותה לאהובה יותר ומראה כמה היא צנועה. אבל מאחורי המילים היפות האלו מסתתר סוד על החכמים והמנהיגים של עם ישראל. הרימון מסמל משהו מלא, והוא רומז לאותם חכמים שמלאים בתורה ובחכמה, ממש כמו שרימון מלא בגרגרים. בדיוק כמו הרעלה שמסתירה את הפנים, כך גם החכמים שלנו מתנהגים בצניעות. הם שומרים את החכמה הגדולה שלהם בתוך הלב, ולא מתגאים או מתפארים בה בפני אנשים אחרים.