שבחי הרעיה, המכונה בַּת־נָדִיב כלומר בת אצילים, נבנים מן הרגליים ומעלה במטרה למשוך ולקרב אותה. יופיים של פְעָמַיִךְ, שהם הפסיעות או הרגליים, ניכר במיוחד כשהן נתונות בַּנְּעָלִים המהודקות להן במידה מושלמת. כמו כן, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, שהם עיגולי מפרקי הרגליים, מעוצבים ויפים כְּמוֹ חֲלָאִים, שהם תכשיטים עגולים ומשובצים. תכשיטים אלו אינם פשוטים אלא הם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן, יצירת מופת של חרש מומחה. דברי שבח אלו נאמרים מפי בנות ירושלים או אומות העולם, המנסות לפתות את הרעיה לחבור אליהן בזכות יופיה והדרה.
שיר השירים, פרק ז׳, פסוק ב׳
מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אׇמָּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.