אומות העולם, או לחלופין ה' ונביאיו, מפנים קריאת שׁוּבִי נמרצת אל הַשּׁוּלַמִּית, היא האומה השלמה באמונתה, כדי לזרזה לחזור מן הגלות או לשוב לבוראה. הקוראים מבטיחים וְנֶחֱזֶה בָּךְ, כלומר נסתכל ונתבונן בך במטרה להעניק לך גדולה שלטונית או את השראת השכינה. בתגובה לכך האומה דוחה את ההצעות ושואלת מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית, שכן שום פיתוי חומרי אינו משתווה לקרבת ה' שחוותה. היא מדמה את מעמדה הרוחני בעבר או בעת הגאולה העתידית למראה של כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שהוא ריקוד של שמחה סביב מחנות המלאכים והשכינה.
שיר השירים, פרק ז׳, פסוק א׳
שׁ֤וּבִי שׁ֙וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.