קשר האהבה מגיע לשיא של קרבה, ויופייה ושלמותה של הרעיה ניכרים במיוחד במעשיה הטובים. ההכרזה מַה־יָּפִית וּמַה־נָּעַמְתְּ מבטאת את הנעימות שבחיבור השלם, והוא מוגדר בתור אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים המלווה בשפע, בשמחה ובעדוני הזמן של גאולה, בניגוד לעצב ולגעגועים של תקופת הגלות. עם זאת, התענוג האמיתי הוא דווקא רוחני ומתבטא בוויתור על הנאות העולם הזה, שכן הדבקות בה' ולימוד התורה לשמה הם התענוג העולה על כל הנאה גשמית. ה' חפץ שגאולת האומה תצמח מתוך שפע ואהבה שלמה זו, ולא מתוך ייסורים.
שיר השירים, פרק ז׳, פסוק ז׳
מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.