יצא לכם פעם להסתכל על עץ תמר ולשים לב כמה הוא צומח גבוה וישר, בלי שום נטייה הצידה? בשיר שלנו, האהוב מתפעל ואומר לאהובתו שקומתך, כלומר הגובה שלה והאופן שבו היא עומדת זקופה, דמתה, שזה אומר שהיא דומה, לעץ תמר יפהפה. הוא גם מזכיר את המילה לאשכלות, שמתארת ענפים שמלאים בפירות טעימים התלויים קרוב לצמרת העץ.
מאחורי התיאור היפה הזה מסתתר משל עמוק על עם ישראל. עץ התמר הישר מסמל את היושר והגאווה של העם שלנו. זה מזכיר לנו את ימי גלות בבל, כשהמלך דרש מכולם להשתחוות לפסל. בני ישראל סירבו לכרוע ברך, עמדו זקופים כמו עץ תמר, ונשארו נאמנים לה'. ומה לגבי הפירות שעל העץ? האשכולות מסמלים את תלמידי החכמים והמנהיגים הצדיקים. ממש כמו שפירות מעניקים לנו מזון וכוח, כך המנהיגים החכמים מזינים את העם ברוחניות ומלמדים אותו את יראת ה'.