כנסת ישראל משביעה את אומות העולם, המכונות כאן בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, ומזהירה אותן כי ניסיונותיהן לנתק את הקשר בינה לבין ה' הם חסרי תוחלת. לחלופין, זוהי פנייה של ה' לאומות שלא יכבידו את עול הגלות על ישראל, או אזהרה לישראל עצמם שלא ימרדו באומות ולא ינסו לדחוק את הקץ ולהביא את הגאולה לפני זמנה. בשבועה זו לא מוזכרות חיות השדה משום שהשכינה נמצאת בגלות, והקריאה מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ משמעה שאין תועלת בהפרעה לאהבה ויש להניח לה להתפתח בקצב הטבעי שלה. מצב זה יימשך עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, כלומר עד שתגיע עת הגאולה והאהבה תשוב מעצמה, או כאשר ישראל יחזרו בתשובה מתוך רצון אמיתי שיסיר מהם את ייסורי הגלות.
שיר השירים, פרק ח׳, פסוק ד׳
הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.