השפע החומרי אינו תלוי בחוקי הטבע בלבד אלא בהיענות אלוהית ישירה לתפילה, ולכן מופנית הקריאה: שַׁאֲלוּ מֵיְהֹוָה מָטָר, במיוחד בְּעֵת מַלְקוֹשׁ, שהוא הגשם המאוחר והקריטי היורד בסוף החורף. בתגובה לבקשה, ה' יענה גם אם הטבע אינו מוכן לכך, ויְהֹוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים, שהם העננים או הברקים המבשרים על בוא המים. בעקבות זאת, וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם, כלומר ה' יוריד עבורם שפע רב של ממטרים. השגחה זו אינה רק ברכה כללית היורדת על הארץ, אלא מופנית באופן פרטי ומדויק לְאִישׁ בודד הזקוק לה, ואף מכוונת עבור עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה מסוים שצריך מים, בעוד שערוגה סמוכה שאינה זקוקה להם לא תקבל אותם.
זכריה, פרק י׳, פסוק א׳
שַׁאֲל֨וּ מֵיְהֹוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהֹוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.