זכריה, פרק י״ב, פסוק י״א

בעתיד צפויה לפקוד את העיר אבלות ציבורית עצומה, ועל כך נאמר כי בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם. עוצמת הבכי הלאומי מושווית לאירוע קינה היסטורי כביר, כְּמִסְפַּד הֲדַד־רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן, אשר נערך בימי קדם על אדם חשוב ופרטיו המדויקים אבדו במרוצת השנים. לעומת הבנה זו, הגישה המדרשית מסבירה כי הפסוק שוזר יחד שני אירועי אבל נפרדים: ההספד על אחאב מלך ישראל שנהרג על ידי הדדרימון, וההספד על יאשיהו מלך יהודה שנהרג בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. חיבור שני האסונות ההיסטוריים הללו נועד ללמד שההספד העתידי, אשר ייערך על משיח בן יוסף, יאחד את כל שבטי ישראל באבלם.