זכריה, פרק ד׳, פסוק י״ד

אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר, כלומר בני השמן, הם שני עמודי התווך של ההנהגה בישראל שנמשחו בשמן קודש: המלכות והכהונה הגדולה. הנהגה כפולה זו, המיוצגת היסטורית על ידי זרובבל מנהיג המלכות ויהושע הכהן, פועלת יחד בהרמוניה, כאשר המלך מופקד על מצוות שבין אדם לחברו והכהן על עבודת ה'. מנהיגים אלו מתוארים כמי שהָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, כלומר ניצבים ליד ה' ומזומנים לעשות את רצונו, או לחלופין עומדים לפניו בתפילה כדי לבקש רחמים על העם. זרימת השמן מאליה מסמלת כי חזרת המלכות והגאולה, בין אם באותה תקופה ובין אם על ידי המשיח באחרית הימים, תושג אך ורק ברוח ה' ולא בכוח צבאי אנושי.