חזון המרכבות של זכריה מציג תמונה נבואית של סוסים בעלי צבעים שונים, המסמלים את חילופי האימפריות בעולם ואת השפעתן ההיסטורית על עם ישראל. בעוד שהמרכבות הראשונות אופיינו בצבע אחיד, המרכבות המאוחרות מציגות מורכבות היסטורית ורוחנית.
במרכבה השלישית מופיעים סוסים לְבָנִים. רוב הפרשנים [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל] מזהים מרכבה זו עם אימפריית יוון. הצבע הלבן מוסבר על רקע מנהגם של היוונים ללבוש בגדי פשתן לבנים ולראות בלובן סמל ליופי ולהדר [מצודת דוד, אברבנאל], או כביטוי לחכמה ולפילוסופיה של אלכסנדר מוקדון, שכן החכמה נמשלת לדבר לבן וברור [רד"ק בשם רס"ג]. מנגד, יש המזהים את הסוסים הלבנים עם מלכות פרס, שזכתה לבנות את בית המקדש [רש"י]. גישה עתידנית יותר רואה בצבע הלבן סמל לחסד ולרחמים, ומתייחסת למלכות עתידית שתקל את עול הגלות ותמעט בשפיכות דמים [מלבי"ם].
המרכבה הרביעית חריגה בכך שהיא רתומה לסוסים בעלי שני גוונים שונים [אבן עזרא, רד"ק]. כפילות זו רומזת לשלטון משולב או מפוצל באחרית הימים, המורכב משתי אומות מרכזיות שיצאו מתוך אימפריה אחת – אדום וישמעאל [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל].
המילה בְּרֻדִּים מתארת סוסים מנומרים או בעלי כתמים לבנים כדמות הברד [מצודת ציון, רד"ק, שטיינזלץ]. כתמים אלו מסמלים את אמונתם של בני ישמעאל, המחזיקים ביסודות "לבנים" וטהורים של תורת משה, כדוגמת ייחוסם לאברהם ומצוות המילה, אך מערבבים אותם עם אמונות זרות [מצודת דוד, רד"ק]. פירוש אחר מייחס את הכתמים לאדום, שערבבו את אמיתות התורה עם שקרים [אברבנאל]. בגישה נפרדת לחלוטין, יש הרואים בסוסים המנומרים רמז דווקא ליוון, שגזרה על ישראל גזירות משונות ומגוונות [רש"י].
המילה אֲמֻצִּים מתפרשת כצבע אפרורי הדומה לדשן [מצודת ציון, רד"ק, שטיינזלץ], או כגוון חזק ובולט הנראה למרחוק [אבן עזרא, שטיינזלץ]. מראה האפר מסמל את הרומאים הקדמונים שהחריבו את בית המקדש ושרפו אותו לאפר [מצודת דוד]. לחלופין, גוון זה רומז לישמעאלים, שבתחילת דרכם היו נתונים למרותה של רומי אך בהמשך התאמצו, גברו והתרבו מאוד [אברבנאל], ויש המשייכים אותם באופן כללי לאדום או לישמעאל [רש"י].
מבחינת מסורת הכתיב של המקרא, המילים הַשְּׁלִשִׁית וכן הָרְבִעִית נכתבות בספרים המדויקים ללא האות יו"ד הראשונה [מנחת שי].