פתיחה נבואית זו מהווה שער לפרשיה שלמה שנועדה לפאר ולרומם את בית ה'. התגלות זו ניתנה לנביא עוד בטרם הגעתם של אנשי הגולה לירושלים, כדי להכין את הקרקע לייסוד המקדש [אבן עזרא].
המילים וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר פותחות פולמוס פרשני נרחב באשר לתקופה שאליה מכוונת הנבואה כולה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי החזון עוסק בתקופת בית שני ובדמותו של זרובבל מנהיג העם. מנגד, גישה אחרת דוחה פרשנות זו מכל וכל, בטענה שהתיאורים המופיעים בהמשך הנבואה, כגון צמיחת מנהיג, ישיבה על כסא המלכות ונשיאת הוד, אינם תואמים את המציאות ההיסטורית של ימי בית שני. על פי תפיסה זו, זרובבל מעולם לא מלך בפועל בירושלים אלא רק עסק בבניין המקדש, ועל כן נבואה זו מוכרחת לעסוק בבניין הבית העתידי ובימות המשיח [אברבנאל].