המלאך הדובר בשליחות ה' קורא לנביא בקול חזק ודחוף, וַיַּזְעֵק אֹתִי, ויש המבארים שקריאה זו נועדה לעוררו לזעוק על הצרות בטרם ישמע דברי נחמה. הוא מורה לו רְאֵה והתבונן אל עבר הַיּוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן, הלוא הם מלכות מדי ופרס שיצאה להחריב את בבל כחלק ממעגל שבו ה' מחליף מלכויות. כיבוש זה גרם לכך שהם הֵנִיחוּ אֶת רוּחִי, כלומר השקיטו את כעסו של ה' על הבבלים שהתאכזרו לישראל הרבה מעבר למה שנגזר עליהם. מתוך השקטת הזעם צומחת בשורת נחמה, המבטיחה כי מעתה ייטיב ה' עם עמו והיהודים יוכלו לשכון לבטח בירושלים ואף בגלות בְּאֶרֶץ צָפוֹן.
זכריה, פרק ו׳, פסוק ח׳
וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.