קרה לכם פעם שביקשתם משהו יקר, ולא עצרתם לחשוב על המאמץ או המחיר שנדרש כדי להשיג אותו? הנביא פונה אל הנשים העשירות והחשובות וקורא להן פָּרוֹת הַבָּשָׁן. אזור הבשן הוא מקום עם שדות מרעה עשירים, והפרות שאוכלות שם גדלות להיות שמנות ובריאות. הנביא משווה את הנשים לפרות האלה, כי הן חיות בעושר עצום, אוכלות ושותות ונהנות מכל הפינוקים שיש.
הנביא אומר עליהן שהן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, כלומר לוקחות בכוח את המעט שיש לאנשים עניים. הוא גם מוסיף שהן הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים. אביון הוא אדם חסר כל שאין לו שום דבר בכלל. מכיוון שאי אפשר לקחת ממנו כסף, הפגיעה בו היא על ידי כך שמעבידים אותו קשה מאוד ומתאכזרים אליו.
אבל איך הנשים פוגעות בהם? הרי הן לא יוצאות לרחוב כדי לעשות זאת בעצמן. התשובה נמצאת במילים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה. המילה לַאֲדֹנֵיהֶם מתכוונת לבעלים שלהן. הנשים האלה יושבות בנוחות בבית ודורשות מהבעלים שלהן עוד ועוד אוכל יקר, תכשיטים ומשקאות. כדי להשיג את כל הכסף הזה ולספק את הבקשות שלהן, הבעלים הולכים ופוגעים בעניים. הנביא מאשים את הנשים כאילו הן עשו זאת במו ידיהן, כי הדרישות המוגזמות שלהן הן הסיבה האמיתית לכל הסבל של האנשים החלשים.